הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל מחזיקים כיום בקופות גמל או קרנות השתלמות, בין אם הפרישו להם זאת באחד ממקומות העבודה בעברם ובין אם הפרישו באופן עצמאי. לרוב התעסקות בקופות אלו לא עולה על סדר היום מפאת חוסר עניין אך בסופו של דבר אלו חסכונות הנצברים עבורכם וחשוב לנהל אותם באופן יעיל ומושכל ככל הניתן.
בשנת 2005 הוקמה ועדה ברשותו של מנכ"ל משרד האוצר דאז, ד"ר יוסי בכר, ומטרתה הייתה הפחתת הריכוזיות של המערכת הבנקאית בשוק ההון. עיקרי הרפורמה היו סיום הבעלות של הבנקים על קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, עידוד הגברת התחרות בתחום החיסכון הפנסיוני באמצעות הגדרת בעלות חדשה של קופות אלו ע"י בתי ההשקעות וחברות הביטוח בארץ. חשוב לציין שבמדינת ישראל ישנם 5 בנקים מרכזיים לעומת עשרות חברות ביטוח ובתי השקעות.
נוסף על כך, הוחלט בוועדה כי החוסך יוכל לנייד את הקופות האלו מגוף אחד לאחר ללא כל אירוע תשלום נוסף.
קופות גמל וקרנות השתלמות:
קופת גמל היא מכשיר חסכון לטווח ארוך. לכל עמית בקופת גמל חשבון נפרד בו נרשמות:
הפקדותיו לחשבון, משיכותיו ממנו, התשואה שנצברה על השקעתו בקופה ודמי הניהול הנגבים מחשבונו.
כספי קופת הגמל מושקעים בהשקעות בהתאם להסדר התחיקתי. התשואה מחולקת בין עמיתי הקופה באופן יחסי לחלקם בנכסי הקופה.
קרן השתלמות היא תכנית חסכון לשכירים ועצמאיים לטווח בינוני עד ארוך אשר מאפשרת למשוך את הסכומים הנצברים בתום 6 שנים מפתיחתה או בתום 3 שנים לעמית שהגיע לגיל פרישה.
כאשר אנו בוחרים מי יהיה הגוף שינהל את כספינו אנו צריכים לקחת בחשבון כמה מרכיבים עיקריים אשר יובילו אותנו למיקסום החיסכון:
תשואה – התשואות בין בתי ההשקעות הנמצאים בתחתית הטבלה לאלו הנמצאים בפסגה יכולות להגיע לעשרות אחוזים, וכשאנו מדברים על עשרות אחוזים בהפרשי התשואות אשר מתבצעות לא על סמך שנה אחת אלא על 5, 10 ו20 שנים, כספכם יכול להכפיל את עצמו מכיוון שנוצר כאן אפקט של ריבית דריבית, אשר אומר כי עוד כסף ממשיך לעבוד ולצבור תשואה וככל שהתיק גדל כך גם הרווח גדל באופן היחסי בכל עליה בתשואה.
מסלול ההשקעה – למסלולי ההשקעה חשיבות רבה מאוד לחיסכון לטווח הבינוני והארוך. בשנים האחרונות נכנס לעולם ההשקעות המודל הצ'יליאני – מודל תלוי גיל, האומר כי ככל שגיל החוסך הולך וגדל, כך הסיכון בתיק הולך וקטן. מודל זה מתבצע ע"י שינוי תמהיל החשיפה למניות, ומתבצע בשלושה מסלולים עיקריים – 50 ומטה, 50-60, ו60 ומעלה
המשמעות היא שמי שמתחת לגיל 50 חשוף יותר למניות ומי שמעל גיל 60 חשוף פחות למניות וזאת כיוון שכאשר יש יותר זמן לחסוך, ניתן לקחת סיכון יותר גבוה מכיוון שהשוק יתקן את עצמו במהלך השנים. מסלולים אלו משתנים אצל החוסך באופן אוטומטי ע"י בתי ההשקעות וחברות הביטוח עם גילו. חוסך אשר מעוניין להחליף בין המסלולים או לעבור למסלול אשר אינו תלוי גיל יוכל לעשות זאת, אך יאלץ לפנות בצורה עצמאית לגוף המנהל. מסלול ההשקעה חשוב מאוד בכל הנוגע לפוטנציאל הרווח שכן, במידה והשוק נמצא בשגשוג ואתם נמצאים במסלול סולידי, התשואה שתראו תהיה בהתאם.
דמי ניהול – דמי הניהול שחברות הביטוח ובתי ההשקעות גובים עבור הניהול של חסכונותיכם יכולים להגיע עד 1.05% בקופות הגמל ועד ל2% בקרנות ההשתלמות. דמי הניהול נקבעים ע"י מו"מ מול הגוף המוסדי ובדרך כלל נגזרים משווי הכספים המנוהלים.
נכסים בלתי סחירים – קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מושקעים (להבדיל מתיקי ההשקעות) בנכסים אשר אינם נסחרים בבורסה והסיכון שלהם נמוך משמעותית ממניות. אחת הסיבות לכך שהנכסים הללו נכנסו לחסכונות הפנסיונים היא שבעת משבר, הן יהוו סוג של כרית ביטחון עבור כספכם.
